במרכז העיר העתיקה של הבירה הצ'כית, בנקודה קסומה בה נפגשים שני רחובות אייקונים, צלטנה ואובוצני טרח, נמצא לו מונומנט ייחודי, שהוא אחד מעמודי התווך של האדרכילות המודרנית על אדמת צ'כיה. בעיר שבה אתרים היסטורים ובנייה רבת גוונים וצורות אינה דבר זר, עדיין נותר מקום לפליאה, ממה שהעין לא מספיקה לקלוט, והבית של מדונה השחורה הוא בדיוק הדוגמה לכך. באזור כה איקווני, בו אנו מוצאים מפגש של בניינים מרחיקי לכת, כגון מגדל אבק השריפה, הבית המונוציפלי או תיאטרון היברניה, הנותנים לנו מבט אל תוך הגותיקה, האר נובו והבארוק, אנו מוצאים בנוסף גם את ביתה של אם האלוהים השחורה, שאינו עוד אתר היסטורי נוסף ברשימה ארוכה, אלא גולת הכותרת של הארכיטקטורה הקוביסטית המקומית, שלא זכתה לכזה הד ופרסום, כפי שקרה ברפובליקה הצ'כית.
כתובת: Ovocný trh 569/19, 110 00 Staré Město
עבר קסום בן מאות שנים
הפינה, היכן שבימים אלה עומד הבית, מהווה חשיבות היסטורית, המחזירה אותנו מאות בשנים אחורה בזמן אל ימי הביניים. רחוב צלטנה היה פעם מעבר גדול של סחורות אל תוך העיר, ויותר מכל – הוא שימש בתור מסלול ההכתרה של המלכים, אשר היה מתחיל מהמשכן המלכותי, איפה שהיום עומד בית העם, הידוע גם בתור הבית המונוציפלי, ובסופו מסתיים בארמון פראג, שם המלך הוכתר רשמית בקתדרלת ויטוס הקדוש. המשמעות של השדרה כולה הייתה רבת פנים, במישור הבטחוני, הכלכלי והמדיני. לאורך השנים התחלפו פה בתים שונים בשלל אדריכלויות. עד לשנת 1910 היו קיימים בשטח זה בתים עירוניים בעיצוב הבארוק, ואחד מאותם הבתים החזיק בסמל דמוי פסל בצורת מריה הקדושה הצבועה בשחור. בית זה, בדומה לבתים אחרים בשכונה, הוחלף בבנייה מודרנית יותר, עקב הצורך במודרניזציה של העיר. תהליך הפינוי-בינוי בתחילת המאה ה-20 לא היה בהכרח החלטה קלה, ובמיוחד בקרבו של הציבור השמרני, אבל מטעמי תחזוקה, שיפור תשתיות וחידוש עירוני לא נותרה ברירה וחלקים ניכרים מהעיר הישנה נאלצו לעבור שיקום, עובדה שלא פסחה אפילו על הגטו היהודי.
אי שם בשנת 1910 הקרקע נרכשת ככל הנראה בידי איש העסקים והסוחר הצ'כי העשיר פרנטישק יוזף הרבסט, מי שחפץ בלהקים כאן מרכז מסחרי רב-תכליתי. הרעיון של הרבסט ברור וחד, ברצונו לבנות בניין שיכלול חדרים למסחר, משרדים ובית קפה משוכלל, אך בו זמנית יהיה אטרקטיבי מבחינה עיצובית ויעורר סקרנות סביב אמנות בראשם של עוברי האורח החולפים מסביב. את מלאכת העבודה מקבל יוזף גוצ'אר, ארכיטקט צעיר ומבטיח, אדם שכבר הצליח להוכיח את עצמו הודות לפרויקט אחר קודם לכן בשם "בית וונקה" בעיר ירומייז'י, בית מסחרי, הנחשב להופעה מוקדמת של הארכיטקטורה המודרנית בצ'כיה. מלבד היותו ארכיטקט, גוצ'אר זכור בראש ובראשונה בתור מביא הבשורה של הסגנון הפונקציונליסטי והקוביסטי אל צ'כיה. האדריכל הפרוגרסיבי נבחר להיות זה שיתכנן את המרכז המסחרי החדש שהרבסט רצה, ב-4 לאוגוסט בשנת 1911 אישרה מועצת העיר פראג את תכנית הבנייה ושנה מאוחר יותר ב 1912 הבית כבר עמד על תילו ונחנך רשמית.
מיד לאחר פתיחתו של המבנה, הוא אכן שימש בהתחלה כמרכז מסחרי, כפי שתוכנן להיות. המבנה כלל חנויות שבהן נמכר טקסטיל וסחורות שונות, בנוסף לבית קפה שפעל בפנים. יחד עם זאת, לאורך המאה ה-20 השתנתה הפונקציה של הבית מספר פעמים. בשנות ה-20 של המאה הקודמת הוסבו החנויות למשרדי בנק. בתקופת המשטר הקומוניסטי נעשה בבניין שימוש משרדי של הממשלה. בשנים 1993 ו 1994 שופץ הבית משמעותית והחזות הקוביסטית המקורית הוחזרה לו. בתחילת שנות האלפיים שופץ הבית שוב ושוחזרו בו אלמנטים קוביסטים שאבדו לו במרוצת השנים, בתקווה שיוכל להיפתח כמוזיאון לקוביזם.
המבנה בימינו
הבית של מדונה השחורה בפראג מהווה היום את אחד המוזיאונים הסוחפים ביותר בעיר, אך זה לא נגמר בזאת. תערוכת המוזיאון תפרוס בפניכם את תופעת הקוביזם בצ'כיה והשפעתה על אמנות הציור, הפיסול, העיצוב והארכיטקטורה. התצוגה כוללת מוצגים מסוג ריהוט קוביסטי, כמו גם ציורים ויצירות אמנות מגוונות, לרבות תכניות בנייה ברוח הקוביסטית ותיעודים שונים של סגנון זה. חלק מהתערוכה מוקדש גם לתקופה הקצרה שבה הקוביזם שלט בדיסקורסים אוונגרדיים עולמיים.
בביתה של מדונה השחורה גם בית קפה משובח, העונה לשם "גראנד קפה אוריינט",בעל עיצוב פנים קוביסטי מרהיב המדמה את המבנה ממש כמו שנראה בשנה שבה הוקם, מה שאומר שתוכלו לצפות גם לישיבה בעיצוב קוביסטי, קרמיקה, זכוכית, מנורות וקישוט ביתי שכל כולם קוביזם.
ביתה של מדונה השחורה הוא לא פחות מאשר אוניית הדגל של התרבות האדריכלית המתפתחת, המאחדת בין ישן וחדש, מסורת לצד חדשנות. הבית משלב בין שכבותיה ההיסטוריות של פראג, מהבארוק ועד לקוביזם, שילוב מעורר השראה בעבור אדריכלים ואוהבי אמנות מכל קצוות הגלובוס. ב-1 ליולי בשנת 2010 הוסף המבנה לרשימת אתרי המורשת של צ'כיה.
הקוביזם בצ'כיה
הגורם שיוצר מהבית של מדונה השחורה פנינת חן שאסור לפספס בעת הביקור בפראג טמון בכך שמדובר בהופעה הראשונה והמושלמת ביותר של אדריכלות הקוביזם במדינה הצ'כית.
הקוביזם האדריכלי הוא המשכו של סגנון אמנותי שזכה לפרסום הודות לציירים ז'ורז' בראק ופבלו פיקאסו, ובזה הוא מעביר למרחב התלת ממדי את שיטות הפרגמנטציה והפירוק הגאומטרי של צורות. צ'כיה היא מן המקומות הבודדים שבהם הקוביזם לא מסתכם רק בציור או בפיסול, אלא חודר גם אל עולם האדריכלות והבנייה.
עקרונות ומאפיינים
צורות גאומטריות: חזית המבנה מחולקת על פי אלמנטים גאומטרים חדים, כאלה המדגישים צורות זוויתיות ואת פירוקם של המשטחים המסורתיים.
מאפיינים קוביסטים: שערים מודגשים, אדני חלון, חלונות ומרכיבים חזיתיים בחיבור עם אלמנטים מסורתיים היוצרים הרמוניה עם הסביבה ההיסטורית יחד עם שמירה על חזות מודרנית.
קונסטרוקציה מבטון מזוין: שימוש בחומר בטון מזוין בהשראת בית הספר של שיקגו, המאפשר לבנות חלל רחב ופתוח בלי עמודי תווך פנימיים שיגבילו את גודל השטח מבפנים.
מדוע דווקא "מדונה השחורה"?
מקור השם "הבית של מדונה השחורה" הוא מהפסלון המותקן בצד ימין על חזית המבנה, בו רואים את מריה הקדושה צבועה בשחור. הפסל היה מרכיב חזק מהחזות של הבית הבארוקי הקדום שעמד במקום, אשר על חורבותיו נבנה המבנה הקוביסטי, שהמשיך בהצגת המסורת שקדמה לו. הפסלון הוא סמל תרבותי ודתי המציג את הבתולה הקדושה אוחזת בישו התינוק, מאחוריו עומדת מסורת וותיקה שברצונה להראות כבוד לאם האלוהים. הסיבה לכך שהגברת הקדושה צבועה בשחור נעוצה במספר גורמים, ביניהם חמצון והתיישנות שהובילו להתכהות של עץ השרף או השעווה מהם הפסל היה בעבר מיוצר. מוערך שהפסל המקורי מגיע מהמאה ה-17, אולם בשנת 2000 הוא הועבר למוזיאון והוחלף בהעתק שרואים כיום.
