המוזיאון היהודי בפראג הוא מהמוזיאונים הגדולים והחשובים ביותר בעולם. מדי שנה הוא מושך אליו מאות אלפי מבקרים מכל רחבי תבל ולעצם הקיום שלו משמעות אדירה. הוא כולל חמישה בתי כנסת, בית עלמין עתיק ובית טהרה אחד. הוא מכיל למעלה מ-40 אלף מוצגים וכ-100 אלף ספרים. הוא מתעד לנו את כל יהדות פראג וצ'כיה, מראשיתה ועד ימים אלו ממש. ואם לא די בכך, מדובר גם על המוזיאון המבוקר ביותר בשטחי הרפובליקה הצ'כית.
המוזיאון היהודי בפראג נוסד על ידי שני פרופסורים ומחנכים גדולים בשם הוגו סולומון ואגוסטין שטיין ששימש לימים כראש הקהילה היהודית. מטרתו של הקמת המוזיאון הייתה לשמר את ההיסטוריה של יהודי פראג וצ'כיה לאחר שמרבית ממנה נהרסה עם ההבראה של הרובע היהודי. אותה הבראה או אסנציה ליתר דיוק, גרמה להריסתם של מגוון בתי כנסת דומיננטים בשטח הרובע היהודי ואתרים בעלי משמעות היסטורית. לכן, לאחר תהליך זה נלקחה ההחלטה לשמר את מה שנותר. המוזיאון היהודי בפראג נוסד בשנת 1906 והוא משמש כשם כולל למגוון בתי תפילה ואתרים בהם התקיימה בעבר פעילות יהודית. היות ויהודים רבים נטשו את דתם עם תחילתו של עידן ההשכלה, גם ככה חלק גדול מאותם האתרים נותרו ללא שימוש, לכן הקמת המוזיאון היה רעיון מושלם. עם זאת, אתם בוודאי תוהים כיצד המוזיאון היהודי בפראג שרד את מלחמת העולם השנייה, הרי הנאצים רצו להכחיד כל זכר יהודי. ובכן, כאן בפראג הדברים היו קצת אחרת והנאצים למזלינו, או שלא, החליטו שברצונם לשמר את המוזיאון ולהפוך אותו לאתר הנצחה לגזע היהודי שהם עתידים להשמיד. וזה מה שבעצם הופך את המוזיאון היהודי בפראג לכזה מיוחד. המוזיאון היהודי נפתח לראשונה בפראג לאחר תום מלחמת העולם הראשונה ב-24 ליולי בשנת 1946 אך פעילותו לא האריכה ימים. עם הגעתו של המשטר הקומוניסטי, המוזיאון וכל חלקיו הולאמו ונותרו ללא השגחה מצד הרשויות. רק כעבור שנים רבות, בתום מהפכת הקטיפה, הוחזר הרכוש לידיה של הקהילה היהודית הצ'כית שהקימה את הפדרציה של יהודי קהילות צ'כיה אשר עלייה מעתה והלך האחריות לשמר ולטפח את האתרים היהודיים בפראג ובכל רחבי המדינה.
המוזיאון היהודי בפראג הוכרז בשנת 1995 כאתר אונסקו ועם השנים הוא הפך לאחד מהאתרים היהודיים המפורסמים ביותר באירופה ובועלם. מדי שנה מבקרים בו למעלה מחצי מיליון תיירים מכל רחבי כדור הארץ. ביקור במוזיאון עצמו מלווה מאוד ברגשות ואמוציות שונות. הדרכה בשלל האתרים של המוזיאון היהודי בפראג מומלצת בחום לכולם. מיותר לומר שביקור בו זה ממש חובה לכל מי שמגיע פעם ראשונה לפראג
כניסה ודרכי הגעה למוזיאון היהודי בפראג
כניסה ודרכי הגעה למוזיאון היהודי בפראג הינם פשוטים במיוחד. מרבית האתרים ממוקמים אחד לצד השני ואין כמעט הליכה ביניהם. כל שעליכם לעשות בכדי להגיע למוזיאון היהודי בפראג זה להגיע לרובע היהודי. באפשרותכם לעשות כך ברגל או באמצעות החשמלית (קו 17 תחנה Právnická fakulta) או בעזרת המטרו (תחנה ירוקה A Staroměstská). הכניסה למוזיאון עצמו, כלומר למגוון האתרים היא בתשלום. באפשרותכם לרכוש כרטיס כניסה במרכז האינפורמטיבי של המוזיאון היהודי בפראג מול הקהילה היהודית ברח' מייזלובה 18. אף על פי שניתן לרכוש לכל אתר כרטיס לחוד, אין אנו ממליצים לכם לנקוט כך. עדיף לרכוש כרטיס כניסה משולב לכל בתי הכנסת ובית העלמין היהודי הישן ב- 480 קרונות צ'כיות לאדם. כרטיס נפרד לכל אתר לחוד לא יישתלם לכם מבחינת המחיר. בעוד שכניסה לאתר ספציפי בלבד עשויה לעלות עד 300 קרונות, כניסה מושלבת לכל האתרים משתלמת בהרבה.
אלה הם האתרים שבונים יחד את המוזיאון היהודי בפראג:
בית הכנסת החדש-ישן "האלטנוישול"
בית הכנסת החדש ישן בלב הרובע היהודי בפראג הוא בהחלט אחד מהאתרים החשובים ביותר מבין כל חלקיו האחרים של המוזיאון היהודי בפראג. מדובר הרי בבית הכנסת הגותי העתיק ביותר בעולם אשר פעיל עד היום. מלבד למבנה הארכיטקתורי המרשים של בית כנסת זה, ישנן אגדות רבות ששוררות סביבו ומושכות כלפיו את כל תשומת הלב. אגדה אחת סוברת כי כשנבנה בית הכנסת, נעשה שימוש בלבנה שהובאה מבית המקדש ולכן פעמים רבות הוא ניצל מדי שריפות באמצעות מלאכים דמויי יונים. אגדה שנייה טוענת כי בקורת הגג של בית הכנסת טמון הגולם המפורסם שהיגן על יהודי העיר מפני פוגרומים ועלילות דם. בסופו של יום, אין זה באמת משנה אם האגדות נכונות, בית כנסת זה עטוף באווירה מיסטית יוצאת דופן ומשגעת שככל הנראה תשאר כאן לעולמים.
בית הכנסת הגבוה
בית הכנסת הגבוה ביחד עם בית הכנסת החדש-ישן הינו מבין בתי הכנסת העתיקים ביותר בפראג והיחידים שעד היום משמשים כבתי תפילה פעילים. בית כנסת זה נוסד ביחד עם בית הקהילה היהודית בשנת 1577 ומטרתו הייתה לשמש את עובדי הקהילה המקומיים במהלך היום. שמו של בית הכנסת נגזר מגובהו, שכן הוא ממוקם יחסית גבוה וניתן מחלונותיו להשקיף על אתרים נרחבים ברובע היהדי יוזפוב. בית הכנסת הגבוה בפראג אומנם לא משמש כמוזיאון ואיננו רשמית חלק מהמוזיאון היהודי בפראג אבל הוא אכן ממוקם בשטחי הרובע היהודי והוא עדיין משמש את מטרות הקהילה אשר לשמם הוא נבנה. היום מתפללים בו בעיקר תפילות שחרית ומנחה במהלך השבוע ומתבצעים בו טקסי דת יהודיים הכניסה אליו היא דרך בניין הקהילה היהודית ברח' מייזלובה 18.
בית כנסת מייזל
בית כנסת מייזל הינו בית תפילה יהודי שנבנה בין השנים 1590-1592 ונקרא על שמו של היהודי שמימן את בנייתו, הלא הוא מורדכי מייזל, היהודי העשיר אשר על שמו קרוי כל הרח' הראשי של הרובע היהודי, רח' מייזל. כשנגמרה הבנייה של בית כנסת זה, הבניין שלו היה מהגבוהים ביותר בשטחי הגטו היהודי. למרבה הצער, לאחר קצת פחות מ-100 שנה מאז בנייתו, פרצה שריפה שפגעה בו ובית הכנסת ספג פגיעות קשות. לאחר שיפוציו גובהו ירד בשליש והוא עוצב בסגנון הבארוק. לקראת סוף המאה ה-19 עבר בית הכנסת סדרת שיפוצים נוספת וקיבל את חזותו החדשה בסגנון הנאו-גותי. היום בית כנסת מייזל מכיל שלל מוצגים המתעדים את יהודי קהילות צ'כיה ופראג מתקופות וזמנים שונים. בכניסה לבית הכנסת ניתן להינות מהדמייה מרהיבה של הגטו היהודי לפני האסנציה וללמוד רבות על ההיסטוריה העשירה של הקהילה היהודית המקומית.
בית כנסת פינקס
בית כנסת פנקס הוא בית הכנסת השני העתיק ביותר בשטחי הרובע היהודי. הוא נוסד בשנת 1535 על ידי משפחת הורוביץ וביחד עם האלטנוישול הוא בית הכנסת הגוטי היחידי ששרד עד היום בפראג. בית כנסת זה ממוקם בכניסה לבית העלמין היהודי הישן ואין היום מתפללים בו כלל אלא הוא משמש כמוזיאון בלבד. מלבד לכך שהוא משמש כמוזיאון, יש לו תפקיד נוסף מיוחד ומרשים לא פחות. בית כנסת פינקס משמש גם כאתר הנצחה ליהודי קהילות בהומיה ומורביה. על קירותיו רשומים כל שמותיהם של יהודי צ'כיה שנספו בשואה, מגדולים ועד קטנים. שמות היהודים שעל קירותיו של בית הכנסת מחולקים על פי הערים מהם באו אותם נפשות יהודיות. מלבד לשם פרטי ושם משפחה, לרוב מצויינים לצד השמות גם תאריכי לידה. בנוסף לאתר ההנצחה, בקומה השנייה של בית הכנסת ישנה גלריית ציורים מרגשת ועבודות יצירה של ילדים שחיו במחנה העבודה טרזין. מדובר על מחזה מרגש ועצוב כאחד.
בית כנסת קלאוזון
בית כנסת קלואזון הינו בית כנסת מרשים הממוקם ביציאה מבית העלמין היהודי הישן בפראג. הוא נוסד בשנות ה-70 של המאה-16 וגם בנייתו מומנה על ידי אותו יהודי עשיר בשם מורדכי מייזל. מטרת בית הכנסת הייתה לשמש את עובדי החברא קדישא ששהו רוב שעות היום בסביבת בית העלמין ובית הטהרה בהם הכינו את גופות הנפטרים לקבורה. שמו של בית הכנסת נגזר ממראהו. קלאוז בתרגום מיוונית זה קטן ומכאן שמו. בהתחלה שימש המבנה כביניין עבור שני קומפלקסים קטנים בהם התנהלו שני בתי מדרש ולאחר שנשרף בשנת 1689 שופץ בסגנון הבארוק ובמקום שני האולמות, נפתח אולם גדול אחד. מבחוץ אבל עדיין נותר בית הכנסת כבעל מראה קטן אך מטעה כי מדובר על אחד מבית הכנסת הגדולים ביותר מבחינת שטח ברחבי הרובע היהודי בפראג. היום בית הכנסת מכיל בעיקר מוצגים העוסקים בחגי ישראל.
בית הכנסת הספרדי
בית הכנסת הספרדי הוא בית התפילה הצעיר ביותר מבין בתי הכנסת ששרדו ברחבי הרובע היהודי יוזפוב. בבית כנסת זה מעולם לא התפלל קהל ספרדי ושמו נגזר מסגנון הבנייה שלו, הרי הוא סגנון הבנייה הספרדי המאורי שמזכיר מין מסגד. להבדיל משאר בתי הכנסת ברשימה זו, בית הכנסת הספרדי הינו היחידי ששימש את הקהילה היהודית הרפורמית שצמחה בפראג. במקום בו הוא עומד עמד בעבר בית התפילה היהודי העתיק ביותר בפראג "האלטשולה". היום כמו יתר בתי הכנסת העתיקים בפראג, גם בית כנסת זה משמש כמוזיאון. לעיתים רחוקות בלבד מנצלת אותו הקהילה הרפורמית המקומית. בכניסה לבית הכנסת דרכה נכנסים אליו ישנו מבנה ששימש כבית חולים יהודי בין השנים 1935 ועד תום מלחמת העולם השנייה (היום הגלריה של רוברט גוטמן). בערבים נערכים בבית כנסת זה קונצרטים וזאת הודות ליופיו המשגע.
בית כנסת ירושלים
בית כנסת ירושלים הינו בית הכנסת הצעיר ביותר מחוץ לכותלי הרובע היהודי. במהלך האסנציה של הרובע בין השנים 1893-1913 נהרסו מגוון בתי כנסת ויהודים רבים נטשו את האיזור של הגטו הישן, מסיבה זו, קמה אגודה יהודית שהחליטה שיש להקים בית כנסת חדש ונוסף ברח' ירושלים. לבסוף, בין השנים 1905-6 לאחר התלבטות קשה בין שלושה תוכניות בנייה, נבנה בית כנסת ירושלים בסגנון ספרדי מאורי כפי שאנו רואים אותו היום. בית כנסת זה משמש כמוזיאון במהלך ימות השבוע וכבית תפילה הוא פעיל בשבתות ובחגים בלבד. לא מתפללים בו אבל האולם התפילה הראשי אלא בבית המדרש הקטן בקומה הראשונה בצד ימין. לעיתים אף נערכים בו טקסים שונים של הקהילה היהודית המקומית.
בית העלמין היהודי הישן
בית העלמין היהודי הישן בפראג הינו בית עלמין יהודי עתיק שתחילתה המדויקת של הקבורה בו איננה ידוע לנו. ככל הנראה מדובר על המחצית הראשונה של המאה ה-15 אך ישנם אנשים שונים הטוענים שקברו כאן כבר לפני כ-אלף שנה. בכל אופן, המצבה היהודית העתיקה ביותר מבין המצבות כאן היא מצבתו של אדם בשם אביגדור קארי משנת 1439 ששימש בפראג כראש הקהילה אך במקור הגיעה מגרמניה. בשל הצפיפות הרבה והביקוש הלא פוסק בחלוקת אדמה לקבורה, החלו היהודים לקבור בשיטה של שכבות. בבית העלמין היהודי הישן בפראג מסיבה זו מגוון קברים המגיעים עד ל-12 שכבות. בין הקברים המפורסמים והמבוקרים ביותר בבית עלמין זה ניתן למנות את קברו של המהר"ל מפראג שיצר את הגולם על פי האגדה ותלמידו ר' אפרים לונצ'יץ המכונה הכלי יקר. פעילותו של בית העלמין הופסקה בשנת 1786 והעוברה לפראג 3 – ז'יז'קוב היכן שממוקם בית הקברות היהודי החדש ובו קבור הנודע ביהודה.
בית הטהרה
בית הטהרה הינו מבנה היסטורי הממוקם ביציאה מבית העלמין היהודי הישן. מבנה דו קומתי זה שימש לאורך השנים את החברא קדישא ובו נערכו כל הטקסים של הכנת הגופה אחרי מותה ולפני קבורתה. ביחד עם הפסקת פעילותו של בית העלמין היהודי הישן הסמוך ב- 1786, הופסקה גם הפעילות של החברה קדישא בביניין זה. כיום משמש המבנה כמוזיאון אשר ניתן להיכנס אליו ולצפות בו בשלל מוצגים המתרכזים בפעילותיה של החברא קדישא. ניתן אף למצוא כאן מגוון ציורים מתקופות שונות המתעדים את סדר יומם של החברא קדישא בפראג ובצ'כיה. ובכלל, המוזיאון מציג מגוון כלים ששימשו לטקסי הכנסת הגופה לפני קבורתה ובכך מלמד אותנו רבות על אורך חייהם של החברא קדישא והקהילה היהודית עצמה
